360° - מופע מחול
שרון וזנה - מְלֶאכֶת הָאִמָּהוּת
שלושתנו אמהות.
יש לנו ילדים מגיל שנה ושמונה ועד 12.
אנחנו מטפלות, נלחמות, דואגות, מגנות, חרדות, בוראות, מניקות, ערות, קצת ישנות, מבשלות, מכבסות, מקללות, מקפלות, מנחמות, גוערות, מלטפות, מחבקות, מכילות.
שלושתנו אמהות. וגם ילדות, אחיות ונכדות.
אנחנו רוקדות ושואלות, מקיימות את מלאכת החיים האימהית כשבט רוכש ידע. מלאכת הטיפול וההגנה בשגרה ובחירום מהווה עבורנו תרגול בהכלת מורכבות.
קונספט וכוריאוגרפיה: שרון וזנה.
משתתפות יוצרות: איה שטייגמן, רעות גז ואנג, שרון וזנה.
מוסיקה מקורית: פלורה-לירון משולם.
מוסיקה נוספת: Sergei Rachmaninov – Prélude in C-sharp minor, Op. 3, No. 2. Performed by: Guillaume Vincent
עיצוב תלבושות: אפרת לוי Efie.
דרמטורגיה וניהול חזרות: שני תמרי
ניהול חזרות נוסף: תמר סון
הפקה: רותם גרינברג.
היצירה עלתה בבכורה בפרוייקט הרמת מסך 2025 בניהולן האמנותי של מאיה ברינר וענת כ“ץ ופותחה בתמיכת תוכנית הרזידנסי של בית המחול מנשה.
תודות: לגילי, גיא, ים, לביא, ליב, מונה, כרמי, שילה, עוז, נגב, עמותת הכוריאוגרפים, דניאל גליה-קינד, מתנ"ס מתן, קרן מלכית, תמר סון, ענת צדרבאום, גינת קליד, נועה שילה, גיל קרר, אורית שטראוך ובית המחול מנשה.
רייצ׳ל ארדוס - שולחן ל-1
"השאיפה הנצחית של האדם היא לנפץ את בדידותו." - נורמן קאזינס.
הבדידות היא אחת הבעיות הגדולות ביותר העומדות בפני החברה שלנו היום. בעידן שבו התקשורת המיידית זמינה מתמיד, מעולם לא הרגשנו כל כך לבד.
יצירה זו היא חקירה אישית של אדם עם בדידותו—המשקל הכבד שלה, השקט והכמיהה לנוכחות. זוהי יצירה שמבקשת לתת צורה לרגש שלרוב נשאר בלתי מדובר.
כולנו מכירים את התחושה הזאת- לבד, ביחד או אפילו בתוך קהל גדול. הבדידות היא חוויה אישית, לעיתים בלתי נראית, אך הפיכתה לדבר מוחשי, אפילו לרגע חולף, עשויה לחשוף בפנינו את האפשרות לעזור אחד לשני להרגיש קצת פחות לבד.
כוריאוגרפיה: רייצ'ל ארדוס.
רקדן יוצר: מתן דוד.
הפקה: טלי קוניגסברג.
דרמטורגיה: אורי לנקינסקי
תודה לעמותת הכוריאוגרפים.
ליאור לזרוף - Love-Love
בטניס, המונח "Love" מסמל תוצאה של אפס - היעדר נקודות, היעדר ניצחון. ההשערה הרווחת על מקור המילה, היא שמי שנמצא באפס ממשיך לשחק מתוך אהבה למשחק, גם כשהסיכוי לניצחון קלוש.
״Love-Love״ שמשמעותו תיקו אפס (משחק שאין בו מנצחים)- הינו מופע מחול-תיאטרון בהשראת טניס ומלחמה שמציע אלטרנטיבה גמורה ל״ניצחון המוחלט״. הרקדניות הן יריבות-שותפות, בלית ברירה, על מגרש שבו אפשר רק להפסיד, והבחירה היחידה היא להישאר.
כוריאוגרפיה: ליאור לזרוף.
רקדניות יוצרות: רוני פייגלר, עומר טישאואר .
מוסיקה: אלעד כהן בונן.
ניהול חזרות: מיכאל ילון.
תלבושות: מעין שריס.
ליווי אמנותי: אור מרין.
היצירה פותחה במסגרת תכנית רזידנסי AS IS 7 של סדנאות הבמה והמסך. תודה לעמותת הכוריאוגרפים.

