בילדותה נחשפה לדתות השונות וגיבשה תפיסת עולם המאירה את כל בנות ובני האדם במבט מלא חמלה ואהבה.
עסקה בכתיבתה, בין היתר, במעמדן של נשים, ובהבטחה הגלומה בהכרה במקורות הלבנטיניים של התרבות הישראלית.
כהנוב הפכה את הביטוי "לבנטיני" ממילת עלבון למושג שמבטא את העושר והגיוון הרב שיש בעולם ואת האפשרות לקירוב לבבות בין מזרח ומערב.
למרות עצתה של אמה שתפסיק ללמוד, כי "אף גבר לא רוצה אישה חכמה כל כך, אף גבר לא יסכים להתחתן איתך", היא המשיכה בלימודיה והפכה להוגת דעות משפיעה על סופרות וסופרים ועל נשות ואנשי רוח.
האמינה ש"זכויות וחובות הן שני צדדים של אותו מטבע. אם נשים עומדות לעמוס על שכמן נטל כבד ושווה של אחריות, מגיעות להן כל הזכויות בלימודים, במקצוע וכן בהערכת החברה כלפיהן גם כשהן נשארות ללא גברים".
כתבה את מאמריה באנגלית ובצרפתית אך פרסמה בכתבי עת בעברית ללא ציון העובדה שהן מתורגמים.