נולדה למשפחה של חסידי חב"ד, גדלה בירושלים, למדה בביה"ס לבנות "שפיצר" ולימדה בסמינר מזרחי.
רק לאחר 35 שנות יצירה יצא לאור קובץ שיריה הראשון "פנאי" והודפס ב-14 מהדורות בדחיפתה של ידידתה המשוררת יונה וולך.
נודעה בשם הספרותי "זלדה".
לימדה תלמידות ותלמידים רבים, ביניהם הסופר עמוס עוז, שאף כתב עליה בספרו "סיפור על אהבה וחושך".
ביתה שימש אכסניה לנשים ולנערות רבות שהיא ראתה בהן את בנותיה.
בכתיבתה גישרה בין שני עולמות: הדתי והחילוני. "אני מרגישה אפילו בעצב הכי גדול שהחיים זה דבר
מקסים. המסתורין שבחיים, ההרגשה שאלוהים ברא את העולם. הדבר הכי חשוב לי הם החיים, לא הספרות", אמרה בריאיון לנורית זרחי בשנת 1977.