אני בעצם אמן שמספר סיפורים בציורים. אני משתמש בתמונות, ציורים ושפה כתובה. אני מוקסם מהמראה החזותי של השפה; בעבודות שלי, האותיות והמילים הן החומר העיקרי. אני משתמש באיכות הפנימית שלהם, בוחן את צורתם, מסדר אותם מחדש, כדי ליצור מרחב המתאר את התודעה האנושית.
השפה העברית היא הציר סביבו מסתובבת היצירה שלי. כמו שפות אחרות, יש לה את האסתטיקה הטבועה ואת עולמה האסוציאטיבי העשיר. ומבחינתי, מלבד שפת האם שלי, אני רואה הזדמנות להתייחס לאמנות רעיונית (שנשלטת בעיקר על ידי אנגלית) מתוך פריזמה חדשה ולחקור את האיכויות הייחודיות של העברית בייצוג המציאות.
המחקר שלי של חזות השפה העברית החל בשנת 1992. בשנת 2015 הצגתי תערוכה מיוחדת בבית הכנסת ההיסטורי של חרונינגן, והפרויקט זה פתח את הדלת למסע אישי שלי, של גילוי המורשת היהודית-הולנדית שלי.
